אי ספיקת כליות- מדריך לציבור הרחב

כשל כלייתי (הידוע גם כאי ספיקת כליות) הוא טווח רחב מאוד של מצבים רפואיים שיכולים להופיע בכל גיל. כשל כלייתי מתמשך, במיוחד אם הוא אינו מטופל באופן מיטבי, עלול להביא לפגיעה בלתי-הפיכה בתפקוד הכליות ובצורך בדיאליזה. לשמחתנו, הרפואה המודרנית היום מצוידת בכלים רבים להתמודדות עם כשל כלייתי, גם במצבים מתקדמים.

הטיפול בכשל כלייתי מתקדם השתפר מאוד לאחרונה ולא כל החולים חייבים להגיע לדיאליזה

סוכרת, לחץ דם גבוה ותרופות מסוימות יכולים כולם לגרום לכשל כלייתי מתקדם

אי ספיקת כליות (או 'כשל כלייתי) יכולה להיות חריפה (חולפת) או כרונית (מתמשכת)

תקציר

לכליות יש תפקיד חשוב במיוחד בגוף שלנו: הן מסננות נוזלים, חומרי פסולת, מפקחות על לחץ הדם שלנו ומאזנות את ריכוז המלחים בדם. פגיעה בתפקוד הכליות עלולה לגרום להצטברות של נוזלים וחומרי פסולת בגוף, להפרעה בייצור חומרים חיוניים המיוצרים על ידי הכליות, להפרעות במאזן המינרלים והמלחים בגוף ולאנמיה.

לפי ההערכות בספרות המקצועית, אי ספיקת כליות מופיעה אצל 1-4 אנשים מתוך כל 1,000 באוכלוסייה והגיל הממוצע של החולים הוא 77. אי ספיקת כליות עשויה להתבטא בשני אופנים:

אי ספיקת כליות חריפה (Acute Renal Failure-ARF או Acute Kidney Injury-AKI): תסמונת שבה יש פגיעה מהירה בתפקוד הכלייתי שמתרחשת תוך שעות-ימים. פגיעה זו עלולה לנבוע ממגוון גורמים, בהן מחלות רקע שונות ונטילת תרופות. אי ספיקת כליות חריפה נפוצה בקרב האוכלוסייה הקשישה ובקרב חולים מאושפזים. הפגיעה הכלייתית יכולה לנוע בטווח שבין פגיעה תפקודית קלה והפיכה, לבין מצב של כשל כלייתי חמור המחייב החלפה של תפקוד הכליות באמצעות דיאליזה (טיפול במהלכו הדם מסונן באופן מלאכותי על ידי מכונה).

אי ספיקת כליות כרונית (Chronic Renal Failure או Chronic Kidney Disease- CKD): מצב שבו קיימת ירידה כרונית, הדרגתית ומתמשכת (מעל 3 חודשים) בתפקוד הכלייתי. הסיבה השכיחה ביותר למחלת כליות כרונית היא נזק הנגרם כתוצאה ממחלות כרוניות אחרות, כגון סוכרת ויתר לחץ דם. במקרים רבים ניתן להאט את ההתדרדרות בתפקוד הכלייתי, לכן האבחון והטיפול המוקדמים במחלה ובגורמי הסיכון חשובים מאוד. לעיתים, ההחמרה בתפקוד הכלייתי יכולה להפוך בסופו של דבר לאי ספיקת כליות סופנית (End Stage Renal Disease) שדורשת דיאליזה או השתלת כליה.

איך מבדילים בין אי-ספיקה קלה לחמורה?

דרגת אי ספיקת הכליות יכולה לנוע מאי ספיקת כליות קלה עד אי ספיקת כליות קשה וסופנית. דרגה זו נקבעת על פי מדדים הבודקים את תפקוד הכליות, ביניהם מדד קצב הסינון הכלייתי (או באנגלית GFR: Glomerular filtration rate) והקריאטנין –ככל שמדד ה-GFR נמוך יותר והקריאטנין גבוה יותר, כך דרגת אי ספיקת הכליות מתקדמת יותר. משך התקדמות אי ספיקת הכליות תלוי בגורם לפגיעה הכלייתית, במצב הבריאותי והגופני של המטופל ובהיענות המטופל לטיפול.

ערכי ה-GFR הממוצעים לכל גיל. GFR נמוך יותר יכול להעיד על התפתחות של אי-ספיקת כליות

מה גורם לאי ספיקת כליות?

1. סוכרת: סוכרת, הגורם המוביל לאי ספיקת כליות כיום, היא מחלה שבה יש חסר או ניצול לקוי של הורמון בשם אינסולין. האינסולין אחראי על כניסת הגלוקוז (סוג של סוכר) שבדם אל התאים ובמחלת הסוכרת מצטבר בדם עודף של גלוקוז. עודפי הגלוקוז גורמים לפגיעה ביחידות המתפקדות שבכליות ובכך לפגיעה ביכולת הכליות לסנן אל מחוץ לגוף תוצרי פסולת ונוזלים, עד כדי אי ספיקת כליות. יש לציין כי שמירה על רמות סוכר מאוזנות בדם עשויה לדחות ואף למנוע נזק כלייתי.

2. יתר לחץ דם: לחץ דם גבוה מזיק לכליות בתהליך ארוך, 'שקט' ובלתי הפיך שפוגע בכלי הדם בכליה. זו הסיבה שלחץ דם גבוה לאורך שנים עלול להגיע לכדי אי ספיקת כליות. איזון יתר לחץ הדם עשוי לדחות או למנוע נזק כלייתי, כאשר ההמלצות הן הורדת לחץ הדם לערך יעד של 130/80 ממ"כ או פחות.

3. מחלות כליה נרכשות: קבוצת של מחלות, בהן מחלות דלקתיות, מחלות זיהומיות ומחלות אוטואימוניות (שבהן מערכת החיסון של הגוף תוקפת את הגוף עצמו), שגורמות לנזק במבנה הכלייתי התקין וכתוצאה מכך לפגיעה בתפקוד הכלייתי. טיפול תרופתי במחלות אלו עשוי למנוע את הנזק הכלייתי.

4. מחלות כליה מולדות ותורשתיות: מחלות כליה בעלות מאפיינים תורשתיים שעלולות לגרום לירידה בתפקוד הכליות עד כדי אי ספיקת כליות. חלק מן המחלות מאובחנות בשלבים מוקדמים, לעיתים אף בשלב העובר ברחם, וחלק מאובחנות רק בגיל מבוגר. אחת ממחלות הכליה המולדות הידועות הן שחלות פוליציסטיות.

5. תרופות: שימוש בתרופות עלולות לגרום נזק לכליה, בעיקר כשהוא קבוע. למשל, שימוש יתר בתרופות מקבוצת נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAID) כמו איבופן, נקסין ו-וולטרן.

6. ירידה בזרימת הדם לכליות: כתוצאה ממצבים שונים, בהם התייבשות חמורה ואובדן דם ניכר.

7. הפרעה בניקוז הכליות ודרכי השתן עלולה לגרום לפגיעה משנית בכליות ובתפקודן.

8. סמים ורעלים: שימוש בסמים כדוגמת הרואין וקוקאין, וכן חשיפה ממושכת לרעלים כמו דלקים ועופרת, עלולים לגרום לירידה בתפקוד הכליות עד כדי אי ספיקת כליות.

9. טראומה: מכה חדה בכליות או פציעה פיזית אחרת יכולה גם היא לגרום לאי-ספיקת כליות.

רפואת הכליות התקדמה מאוד: היום אפשר לשמור על רמת חיים מעולה גם עם אי ספיקת כליות קשה

איך אדע אם יש לי אי ספיקת כליות?

אנחנו מסוגלים לנהל מהלך חיים תקין כאשר רק כליה אחת מתפקדת כהלכה או כששתי הכליות פגועות חלקית בלבד. לכן, רבים אינם מבחינים בתסמינים עד הופעת נזק כלייתי משמעותי- בשלבים מתקדמים של המחלה. זו הסיבה שחשוב לבדוק את תפקודי הכליות באורח סדיר, במיוחד אם אתם לוקים בגורמי הסיכון לנזק כלייתי (כגון סוכרת או לחץ דם גבוה). תסמיני אי ספיקת כליות כוללים:

1. חולשה, עייפות וקוצר נשימה: עקב ליקוי בייצור ההורמון אריתרופואטין (Erythropoietin) על ידי הכליה שחשוב לוויסות ייצור תאי הדם האדומים בגוף האחראים על נשיאת החמצן. מצב זה יכול להתבטא כאנמיה.

2. נפיחות בידיים, ברגליים או בקרסוליים: בצקת הנגרמת כתוצאה מאגירת נוזלים שאינם מסולקים על ידי הכליות.

3. ירידה בתיאבון, בחילות והקאות, גרד, הפרעות שינה, קשיים בתפקוד המיני, הפרעות במצב ההכרה: עקב הצטברות רעלים שאינם מפונים כיאות על ידי הכליות.

4. כאבי עצמות ומחלות עצם: עקב פגיעה בייצור ויטמין D ובמאזן הסידן והזרחן

חולשה, עייפות, קוצר נשימה, נפיחות, בצקות, ירידה בתיאבון, בחילות והקאות, גרד ומחלות עצם יכולים כולם להתלוות לאי-ספיקת כליות. טיפול באי-ספיקת הכליות יכול להסייע בהקלה על התסמינים

הטיפול באי-ספיקת כליות כרונית

היום אנחנו יכולים להאט באופן משמעותי את התקדמות מחלת הכליות.
לכן, חשוב שתקפיד על אורח חיים בריא ותזונה מותאמת אישית, על איזון מחלות כרוניות כמו סוכרת ויתר לחץ דם ועל נטילת הטיפול התרופתי – כל אלו יכולים להשהות או לעכב את החמרת התפקוד הכלייתי ובכך לאפשר לך לנהל שגרת חיים תקינה, למרות הכשל הכלייתי.

בשלבים מתקדמים של CKD ניתן לבצע טיפולים שיכולים להקל על תסמיני המחלה:

טיפול באנמיה: באמצעות תוספי ברזל, זריקות אריתרופואטין (EOP) להגברת ייצור תאי הדם האדומים ובמקרים מסויימים גם עירויי דם.
תיקון מאזן הזרחן: סילוק הזרחן, שהוא מינרל הקיים בגופנו, אינו מתבצע באופן יעיל במצב של כשל כלייתי. הטיפול ההתחלתי הוא הגבלת רמות הזרחן הנצרכות במזון ע"י צמצום אכילת מזונות שתכולת הזרחן בהם גבוהה כמו בשר אדום, מוצרי חלב, ביצים ודגים. במידת הצורך, יינתנו תרופות הנקראות קושרי זרחן, אשר מונעות את ספיגת הזרחן במזון. תרופה כזו היא למשל Sevelamer (בשמה המסחרי רנג'ל).
תוספי ויטמין D: ויטמין D משופעל על ידי הכליות ופעילותו חיונית לתפקוד העצמות. לפיכך, במצב של כשל כלייתי, לעיתים יש צורך בתוספי ויטמין D על מנת להפחית את הסיכון לנזק לעצמות.
טיפול בבצקת: באמצעות הגבלת צריכת הנוזלים היומית ובמידת הצורך בעזרת תרופות משתנות (למשל פורוסמיד- Furosemide) שיסייעו בסילוק עודפי הנוזלים.
טיפול להקלה בתופעות לוואי נוספות – כגון: תרופות המקלות על הגירוד הנגרם מרמות זרחן גבוהות ותרופות נגד בחילות.

כתבה מאשדודנט, 8.7.2018- מטופלת שטופלה במכון הדיאליזה בבית החולים אסותא אשדוד בניהולו של פרופסור לייבה

כשל כלייתי סופני- הטיפולים המתקדמים ביותר

אם אי ספיקת הכליות חמורה, באופן המתבטא בתפקודי כליות ירודים ביותר, נדרש טיפול להחלפת תפקוד הכליות באמצעות אחת משתי אפשרויות: דיאליזה והשתלה.

1. דיאליזה – דיאליזה היא פעולה שבמהלכה מתבצע באופן מלאכותי סילוק הפסולת מן הגוף, תפקיד שבמצב תקין מבוצע על ידי הכליות. קיימים שני סוגי דיאליזה:

א. המודיאליזה (hemodialysis): בשיטה זו תבצע טיפול במרכז רפואי במשך כ-4 שעות 3 פעמים בשבוע. במהלך הטיפולים מכונה תתחבר אל זרם הדם שלך, תסלק את חומרי הפסולת מן הדם ותחזיר אותו נקי לגוף.

ב. דיאליזה פריטוניאלית: בשיטה זו נוזל מוחדר לחלל הבטן, מתבצע מעבר של חומרי פסולת מהדם אל הנוזל במשך מספר שעות ולאחר מכן מנוקז הנוזל החוצה מן הבטן. את הדיאליזה הזו יכולים המטופלים לבצע בעצמם בבית ללא הכרח בהגעה לבית החולים.

2. השתלת כליה – זהו הטיפול המיטבי לאי-ספיקת כליות סופית, שיכול לייתר גם את הצורך בדיאליזה. השתלת כליה דורשת תרומת כליה מהחי (מקרוב משפחה או אדם זר) או מהמת (באמצעות המרכז הלאומי להשתלות). במהלך ההשתלה תקבל כליה בריאה אך תידרש למעקב רפואי צמוד לאחר הניתוח כדי להבטיח את קליטת הכליה ללא דחיה.

חשוב לדעת שהטיפול הרפואי באי ספיקת כליות התקדם בצורה משמעותית בשנים האחרונות: היום אנחנו מסוגלים לטפל בסובלים מאי-ספיקת כליות במשך זמן ארוך יותר ובצורה טובה יותר ולשמור את טיפולי הדיאליזה רק למקרים מסויימים.

אי ספיקת כליות כרונית (CKD) היא מצב רפואי מורכב שמחייב טיפול רפואי צמוד.

איזון סוכרת, לחץ דם גבוה, טיפול תרופתי וצעדים אחרים יכולים כולם להאט את קצב התקדמות המחלה

לחצו כאן ליצירת קשר עם הצוות של פרופ' עדי לייבה- מומחה לנפרולוגיה, רפואה פנימית ולחץ דם

פרופסור עדי לייבה